View allAll Photos Tagged ester
It's not been an incredibly fecund period of productivity here lately. There was the Big Chicken Dust Up, which flipped the previously harmonious dynamic of the flock on its head and necessitated giving Roxy away. That was tough, having hand raised her. But she's off kicking butts and taking names at a neighboring flock. It's now just Ester and Vivienne and there is no more bloodshed and, if possible, Ester and I are more bonded than ever. Being hen pecked (talking about chickens makes you pause so often and think, huh, well, THAT's where that came from...) really made Ester seek out my comfort and allowed petting and lap sitting and once even ran her head along my leg, in a motion very like a cat. She's recovered her aplomb and is now more her old takin-care-of-business self, but she will now come sit on the step with me and will lean into me while I pet her.
I'm unable to get a good capture of Ester Ice Queen, but for the record, gluing tiny white beads on a white background (her comb and beak) isn't anything I plan to repeat any day soon.
SOLD
"ציירי לי ערווה" כה אמרה לי ש. ושלחה את הטקסט זה
"אוזני המן אינן אוזניים ואינן קשורות להמן. מדובר במסורת פגאנית קדומה של הכנת עוגות בצורת הערווה הנשית, כמנחה לאלת הפריון והתשוקה עשתורת, או אישתר, שהפכה אצלנו לאסתר. במילים אחרות, בפורים אנו אוכלים פותים ממולאים."
ציירתי, ברור שציירתי -
ועכשיו לא נותר לי אלה לדמיין את השיחות שהיו מתקיימות כדבר רגיל בחודש אדר בכלל ובפורים בפרט, אם היו קוראים לאזני המן - ערוות אסתר
המורה בכיתה: "אני מבקשת שבמשלוחי מנות לא יהיו רק ממתקים - לפחות שלוש ערוות אסתר במישלוח"
הלקוח למוכר בקונדטוריה: "תן לי קילו ערוות אסתר ועוד שני אקלייר"
זוג בקפה: הוא - "תני לי ביס מהערוות אסתר שלך" היא: "אבל זה במילוי פרג, אתה לא אוהב פרג בערווה שלך"
(גם אם התאוריה הזאת, בדבר מקורה של עוגית אוזן המן, אינה נכונה ואין שום קשר למסורת פולחן האשתורת - אז מה? בחייכם להפסיד הזדמנות כזאת? ואם כבר נכנסים לדיון אז לידיעתכם אוזן המן רק במילוי פרג - כל מילוי אחר הוא עברה שיש עמה קלון)
Sábado, 12 de Enero de 2008.
Foto espontánea a Ester aprovechando que iba bien maquillada y con una camiseta bonita.
La foto está bastante retocada en sí, ya que le di a propósito un aspecto de muñeca de porcelana (no demasiado exagerado) porque, a mi parecer, ella tiene cara de muñequita.
He potenciado los rojos y he cambiado la iluminación y las sombras, y un poco de contrastes, pero sobretodo le he "aterciopelado" la piel, haciéndola más tersa.
También he le añadido extensiones, quizá demasiado descaradas, puesto que quería que tuviera el pelo más largo y en la foto lo tenía sólo un poco por encima del hombro.
A mi me encanta.