NOTLONGNOW
The Prodigal Son - by J.A. Capronnier
THE PRODIGAL SON
A certain man had two sons, and the younger of them said to his father, "Father, give me the portion of thy wealth that would fall to me at thy death."
He did so, and a few days after the younger son gathered all his wealth together and journeyed into a far country.
There he met with evil companions, and wasted his money in riotous living.
When he had spent all, there arose a mighty famine in that land, and he began to be in want of bread to eat.
So he went and hired himself to a man of that country, who sent him into the fields to feed his pigs.
And he was so hungry that he would have been glad to have eaten the coarse food such as the swine eat; but no one gave it to him.
His sufferings brought him to his senses, and he thought how foolish he had been, for he remembered that his father's servants had food enough and to spare, while his father's son was perishing with hunger.
He said, "I will leave this land and go to my father and tell him how I have sinned against heaven and him.
I will tell him I am no longer worthy to be called his son, and will implore him to make me one of his hired servants."
And he arose and went towards his father's house, but when he was still a great way off, his father saw him, and was sorry for him, and ran and embraced him.
Then he told his father how he had sinned and had lost his title to be called the old man's son, but the father was so glad to have his son come back repentant, that he told his servants to bring the best clothing and a ring to put on his son.
And he made a great feast, and they were merry, for he said, "This is my son that was as one dead to me and is now alive again; he was lost and is found."
But the elder son was very angry, and would not go in to the feast, but said to his father, "Lo, these many years have I served thee, and never offended or disobeyed thee, and thou hast never made a feast for me and my friends; but now this thy other son has come back, that has wasted thy wealth in riotous living, thou hast made a great feast for him."
And his father said, "Son, thou art ever with me, and all I have is thine. It is right that we should make merry and be glad, for this thy brother was as one dead to us and is alive again; he was lost and is found."
www.wogim.org/mstories/ms29.htm
1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃
2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃
3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃
4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃
5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃
6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃
7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃
8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃
9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃
10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃
13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃
14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃
15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃
16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃
17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃
18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃
19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃
20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃
21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃
22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃
23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃
24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃
25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃
26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃
27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃
28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃
29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃
30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃
31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃
32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
www.jesus-army.com/cgi-bin/bible/bible.cgi?BIBLE=Modern+H...
The Prodigal Son - by J.A. Capronnier
THE PRODIGAL SON
A certain man had two sons, and the younger of them said to his father, "Father, give me the portion of thy wealth that would fall to me at thy death."
He did so, and a few days after the younger son gathered all his wealth together and journeyed into a far country.
There he met with evil companions, and wasted his money in riotous living.
When he had spent all, there arose a mighty famine in that land, and he began to be in want of bread to eat.
So he went and hired himself to a man of that country, who sent him into the fields to feed his pigs.
And he was so hungry that he would have been glad to have eaten the coarse food such as the swine eat; but no one gave it to him.
His sufferings brought him to his senses, and he thought how foolish he had been, for he remembered that his father's servants had food enough and to spare, while his father's son was perishing with hunger.
He said, "I will leave this land and go to my father and tell him how I have sinned against heaven and him.
I will tell him I am no longer worthy to be called his son, and will implore him to make me one of his hired servants."
And he arose and went towards his father's house, but when he was still a great way off, his father saw him, and was sorry for him, and ran and embraced him.
Then he told his father how he had sinned and had lost his title to be called the old man's son, but the father was so glad to have his son come back repentant, that he told his servants to bring the best clothing and a ring to put on his son.
And he made a great feast, and they were merry, for he said, "This is my son that was as one dead to me and is now alive again; he was lost and is found."
But the elder son was very angry, and would not go in to the feast, but said to his father, "Lo, these many years have I served thee, and never offended or disobeyed thee, and thou hast never made a feast for me and my friends; but now this thy other son has come back, that has wasted thy wealth in riotous living, thou hast made a great feast for him."
And his father said, "Son, thou art ever with me, and all I have is thine. It is right that we should make merry and be glad, for this thy brother was as one dead to us and is alive again; he was lost and is found."
www.wogim.org/mstories/ms29.htm
1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃
2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃
3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃
4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃
5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃
6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃
7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃
8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃
9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃
10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃
13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃
14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃
15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃
16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃
17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃
18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃
19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃
20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃
21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃
22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃
23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃
24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃
25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃
26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃
27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃
28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃
29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃
30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃
31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃
32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
www.jesus-army.com/cgi-bin/bible/bible.cgi?BIBLE=Modern+H...