אפיתרפיה היא שיטת טיפול הקיימת כבר 2400 שנה !

בשיטת טיפול זו משתמשים בתוצרי הכוורת למטרות בריאות ורפואה

המילה APIS משמעותה דבורה ותרפיה היא טיפול – B.V.T BEE VENOM THERAPY

 

החומרים שבהם משתמשים באפיתרפיה הם:

דבש, פולן (אבקת פרחים), פרופוליס, מזון מלכות, והעיקרי הינו ארס הדבורים.

 

הרופא הראשון שטיפל באמצעות ארס דבורים (אפיתרפיה) היה היפוקרטס "אבי הרפואה המודרנית" 377-460 לפנה"ס.

 

מאז ועד היום, טיפלו רופאים רבים באמצעות ארס הדבורה ונערכו מחקרים רבים בנושא זה, במיוחד מהחומרים הרבים מהם מורכב הארס.

 

אפיתרפיה מסייעת במחלות הנחשבות חשוכות מרפא, מחלות שהרפואה המודרנית לא מצאה עבורן פתרון

בדרך כלל ההצלחה הגבוהה היא למחלות אוטואומוניות (נוצרות בגוף עצמו ולא מבחוץ) כמו:

 

דלקות מפרקים, גידים ושרירים

טרשת נפוצה

פיברומיאלגיה

זאבת

מחלות כאב

מחלות ניווניות של מערכות העצבים והשרירים.

ארס הדבורה תורם להרחבת כלי הדם, מסייע לייצור המוגלובין, הגדלת תאי הדם הלבנים, הורדת צמיגות הדם, ירידה בערכי הכולסטרול בדם,

 

חיזוק טונוס שריר הלב והורדת לחץ הדם. ארס הדבורה מחזק את מערכת החיסון של הגוף ואת מערכת העצבים. כמו כן משכך כאבים.

 

מחלות פנימיות בגוף מתפתחות כשמערכת החיסון שלנו נחלשת. תפקידה של מערכת החיסון הוא לזהות פולשים זרים ולתקן פגמים והפרעות במערכות הגוף. ארס הדבורה מגרה את מערכות החיסון הטבעיות בגוף ומעורר אותן לפעול ועל ידי כך לרפא את הדלקת או את הפגם שנוצר.

 

הארס פועל בצורה ישירה על ידי החדרת חומרים אנטי דלקתיים המדכאים דלקות בכל הגוף, ובעקיפין עצבוב ההיפותלמוס האחראי על מערכת העצבים האוטונומית, המערכת האנדוקרינית, תגובה לגירויים, וויסות תהליכים בגוף ועוד. חלק ממרכיבי הארס יכולים לעבור את מחסום הדם במוח וכך לשפר תאים וקישורים לא פעילים או מתים.

 

הארס מעורר הרבה מערכות בגוף וזו הסיבה שהוא יעיל לטיפול במחלות ובתסמינים רבים כל כך.

 

אנשים רבים מגיעים למסקנה הלא נכונה שהם אלרגיים לעקיצות דבורים.

 

אך, רק אחוז אחד מכלל האוכלוסייה רגיש. וגם לאלו שרגישים יש דרגות שונות של אלרגיה.

 

לכן, לפני כל תחילת טיפול באפיתרפיה, יעבור המטופל בדיקת אלרגיה בקופת החולים או אצל המטפל. גם באנשים הסובלים מאלרגיה לעקיצות דבורים יש אפשרות טיפול, אך היא שונה מטיפול רגיל.

נפיחות מקומית, חום, אודם, וכאב במקום העקיצה אינם נחשבים אלרגיה לעקיצה של הדבורה, אלו הם תגובות טבעיות ונכונות של הגוף לארס הדבורה.

 

כלל וכלל לא מומלץ להתחיל טיפול בעקיצות דבורים לפני בדיקת אלרגיה מקצועית.

     

הסבר על אפיתרפיה

  

BVT – דיקור בארס דבורים

דיקור בארס דבורים, נועד למקרים של כאבים חזקים ויעיל לטיפול בכשלוש מאות סוגי מחלות, בינן: דלקות מערכתיות כדלקות מפרקים ודלקות ראומטיות למיניהן (ארטריטיס), שיגרון ניווני, טרשת נפוצה, סרטן, פצעים כרוניים, לחץ דם גבוה, אסתמה, חולשה של המערכת החיסונית ומחלות כרוניות אחרות.

כסטרואידים. הארס מפעיל את בלוטות ההפרשה הפנימיות בגוף וגורם לייצור קורטיזון ואדרנלין למשך שלושה ימים לפחות. הדיקור בארס דבורים מחזק את המערכת החיסונית ואת מערכת העצבים בגוף ככלל ובנקודת הדיקור בפרט, כל זאת ללא תופעות לוואי ותוך שימוש במרכיבים טבעיים. במקרים רבים משולב הטיפול באכילת תוספי תזונה מהכוורת כגון: אבקת פרחים, פרופוליס, מזון מלכות ודבש.

תהליך הטיפול – הטיפול מתחיל באבחון יסודי, המשלב אלמנטים מהרפואה המערבית והסינית. משך האבחון כשעתיים והוא כולל שאלון בריאות ותזונה מפורט ובדיקה גופנית מדוקדקת, תוך התמקדות בעמוד השדרה.

לאחר מכן, מבוצעת במטופל בדיקת אלרגיה עורית על אמת ידו. תוצאות הבדיקה יקבעו, אם הוא כשיר להמשך הטיפול.

משך הטיפול כחודשיים-שלושה בתדירות של פעם עד פעמיים בשבוע. במהלך הטיפול נחשף המטופל לכמות זעירה של מרכיבי ארס הדבורה במינון הולך וגדל בשיטה של מולטי- דיקור (דיקור בנקודות רבות) וכשקיימים תסמינים אקוטיים, כגון של דלקות מפרקים ודלקות מערכתיות אחרות, מתמקד הטיפול בנקודות המתאימות.

לכל אורך תקופת הטיפול נמצא המטופל בהשגחה ובקשר מתמיד עם המטפל.

כל מי ששומע על ארס הדבורה (Bee Venom) מתחלחל. מיד עולָה בדמיונו עקיצת דבורה, הנפיחוּת, האדמימות, הכאב והגירוד שבאים בעקבותיה.

קל להבין שארס דבורת הדבש אכן מעורר פחד, אך כאשר מעמיקים בהיכרות מסתבר שארס הדבורה הוא מוצר כוורת בעל תכונות ריפוי חשובות לאדם. לארס הדבורה פוטנציאל פעילות ביולוגית רחבה מאוד.

לאורך הדורות, למד האדם להכיר בפוטנציאל הבריאותי-רפואי הגלום בארס של בעלי חיים שונים: בדרך כלל זוחלים וחרקים .אף שבכל המקרים מדובר בארס, הרי אין לראות את כל סוגי הארס מבעלי חיים שונים כעשויים מקשה אחת, לא מהבחינה הכימית ואף לא מבחינת הפעילות הביולוגית. מסתבר שכבר בתקופות קדומות עמד האדם על פוטנציאל תכונותיו המרפאות של ארס הדבורה.

*בתקופה היוונית, היפוקרטס, המכוּנה "אבי הרפואה המודרנית" (460-377 לפני

הספירה),כינה את ארס הדבורה בשם Arcanum שפירושו"תרופה מאוד מסתורית".

*בתקופת רומי, המדען הנודע פליני תיאר את התועלת הרפואית שבארס הדבורה.

*בקוראן נאמר על הדבורים שהן "מייצרות בכרסן נוזל אשר משמש כתרופה לאדם".

*הפרסום המדעי הראשון על יעילות ארס הדבורה פורסם בשנת 1850 על ידי רופא צרפתי בשם Desyardins. הוא דיווח על הצלחה בטיפול במקרים של מחלות שגרון על ידי ארס הדבורה.

  

ארס הדבורה – פוטנציאל רפואי במחלות כרוניות, ניווּניות ואחרות

אט אט, תוך ספקות ועימותים עם חברות המייצרות תרופות (החוששות לפרנסתן), חודר השימוש בארס דבורה בטיפול בשורה ארוכה של מחלות חשוכות מרפא ואחרות. שימוש בארס הדבורה מקורו בטווח רחב של עשיה ופרסומים ברפואה הטבעית, רפואה סינית ורפואות אחרות אשר להן אלפי שנות ניסיון בריאותי-רפואי. אלה, כאמור, "מבעבעות" לאִטן לתחומי הרפואה המערבית-הקונבנציונלית.

נמנה את מצבי החולי העיקריים אשר לגביהם דוּוח על השפעות חיוביות וטובות של ארס הדבורה.

במקרה של מחלות שִגרוניות-ראומטיות (Rheumatoid Arthritis) לסוגיהן. סקר מארצות-הברית(משנת 1990) מצביע על כך שכ-12% (כ-37 מיליון) מתושבי ארצות-הברית סובלים ממחלות ראומטיות!

בקבוצת מחלות אלה אובחֲנה הקלה משמעותית בדלקות, כאבי מפרקים, עצירת התדרדרות המצב הדלקתי ובמקרים קיצוניים-חיוביים הביא הטיפול בארס הדבורה גם לשיפור משמעותי במצב הבריאותי, החל מיישור עיווּתי אצבעות ועד להחלמה מלאה.

מחלות חריפות וכרוניות הקשורות למערכת העצבים כ-Neuralgia ומחלות אחרות.

מחלות ניווּניות של מערכת העצבים והשרירים. הבולטת במחלות היא טרשת נפוצה(MultipleSclerosis) . היעילות שבטיפול בארס הדבורה מתבטא בעצירת התדרדרות המחלה, הקלה בכאבים, שיפור בתפקוד האיברים – החזרת יכולת הפעלת איברים ובמקרים מסוימים דוּוח גם על החלמה.

מחלת הפוּדגרה (Gout) .

מחלות הפוגעות במערכת החיסוניות (מחלות אוטואימוניות).

מצבים של לחץ דם גבוה.

יכולת להגן מפני קרינת קרני רנטגן וקרינה רדיואקטיבית.

שלבקת לסוגיה הנגרמים על ידי נגיפי Herpes simplex ו-Herpes zoster (שלבקת חוגרת).

אסטמה.

צילחה (מיגרנה).

תסמונת המעי הרגיז.

תופעות טרום-וסתיות.

דלקת וגידולים בבלוטת הערמונית.

אלרגיות של עקיצות חרקים וזוחלים (למשל: הצרעה, עקרב, ואחרים).

מחלות סרטניות (ממצאי מעבדה ראשוניים בלבד).